הדירה במגדל מקבלת אופי משלה

הדירה במגדל מקבלת אופי משלה – דירה בקומה 17 במגדל בתל אביב

שטח: 110 מ"ר
צילום: איתי בנית

חלל הדירה בקומה ה-17 במגדל תל אביבי תוכננה מחדש על ידי אפרת שמי – אמנויות פנים. החלל המקורי היה בעייתי מבחינת האופי שביקשה המעצבת לשוות לדירה: פתחים עם משקופים עבים וכהים, רצפה כהה, חלונות עד הרצפה ואווירה כללית חסרת ייחוד.
כדי ליצור בסיס בהיר, משקופי האלומיניום נצבעו בהתזה בגוון זהה לגוון הקירות. פרט זה היה רדיקלי למראה הכללי ויצר תשתית להמשך העבודה. קיר גבס לאורך כל הסלון התברר כקיר המחפה קיר בטון. הקיר נחשף ועבר שיוף קל בלבד כדי לשמר את המראה של תבניות הבטון.
הריצוף האפור חופה בקורות עץ עם טקסטורה בגוון בז׳- לבן . הקורות לא הוצמדו זו לזו אלא הונחו עם פוגה בעובי מטבע דק, מתוך כוונה ליצור קו הפרדה ועל ידי כך לקבל פסי קורות מאורכים.
חדר שינה אחד בוטל והפך למטבח. חזיתות הארונות הנמוכים עשויים מפורניר אלון שנצבע בגוונים רבים עד שהתקבל הגוון הרצוי. הכוונה היתה לקבל מראה עשיר בגוונים אך יחד עם זה הומוגני.
כדי ליצור הפרדה ויזואלית בין הסלון למטבח בחרה המעצבת להדגיש את תקרת המטבח על ידי לוחות MDF שעברו תחת משור נגרים ונחרצו וכן על ידי קורת עץ אלון גושני שממשיכה לאורך פינת האוכל.
הארונות הגבוהים בהם מוסתר גם מקרר כפול, נצבעו בשלייפ-לק בגוון הקירות. משני צידי התנור נתלו
מהתקרה שתי יחידות מדפים מברזל צבוע בלבן ומעל הכיריים הודבקו שני אריחים שחורים עד התקרה.
משטח שלחן האוכל מחורץ כמו תקרת המטבח אך הוא עשוי מעץ ליבנה וצבוע בלבן.

המנורות מעל שלחן האוכל נקנו בשוק הפשפשים ללא גוף ובית מנורה, וללא כבל. צבען היה שחור והן
שימשו בעבר כפנסי רחוב. בתקרת הגבס יצרה להן המעצבת בית מנורה בצורת פירמידה קטומה.
מאחורי פינת האוכל, בגומחה, הותקנה פינת ישיבה קטנה היכולה לשמש גם כמיטה לילד.